חוקרות: פרופ' עמיה ליבליך, תהילה גאדו, חגית כהן־אליהו

עמיה ליבליך, פרופסור (אמריטה) לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית, כיום הקריה האקדמית אונו. אני חוקרת של סיפורי חיים בהקשר ישראלי. מאז מלחמת יום כיפור אני מתעניינת וכותבת על השפעות פסיכולוגיות, אישיות ובין־אישיות, של מלחמה זו (ראו: ליבליך: "חיילי בדיל על חוף ירושלים", 1978, "חוץ מציפורים", 1990 ועוד). עקבותיה של מלחמה זו ניכרים גם במחקרי על הקיבוצים ובעיקר בית השיטה. 

תהילה גאדו, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. מחקריי עוסקים בחקר החברה החרדית בישראל והשתנותה, וביחס בין דת לתרבות.

חגית כהן־אליהו, אשת חינוך, דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת חיפה, חוקרת 'אהבה וחינוך ביקורתי', מרצה בחוג לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטה העברית ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. 

תכנית המחקר:

תכנית המחקר הייתה לאתר 12 גברים ישראלים אשר השתתפו בלחימה במלחמת יום כיפור, ובמהלך השנים מאז חזרו בתשובה, והיום הם מגדירים עצמם כדתיים בזרמי היהדות השונים. שאלת המחקר הייתה מה היחס בין שתי התופעות האלה כפי שהוא מתבטא בסיפור החיים שלהם, המוצג כעת? 

מחקר סיפורי חיים הוא מחקר נרטיבי, המנסה להקשיב לסיפור הסובייקטיבי כפי שהמרואיין בוחר להציג אותו בהקשר מסוים (תקופתנו, גילו המבוגר, החוקרת איתה הוא מדבר ועוד.) המראיינת מציגה את הנושא, נמנעת מהתערבויות ככל האפשר, ובעיקר מקשיבה לסיפור. המגמה היא להגיע לתהליכי עומק שיעלו בסיפור ולאפשר הבעת קול חופשית לכל מרואיין. מחקר כזה, הנערך במה שמכונה בספרות החקר הנרטיבי "עמדה של אמון", מבקש לשמוע את האמת הנרטיבית של המרואיינים, כפי שהיא מוצגת במפגש מתוך תחושה של ביטחון, אמפתיה ואמון לאורך הראיון, השיחה והניתוח. הוא אינו חותר להכללה, אלא להצגה של מגוון התופעות שנמצאו בטווח האפשריות של שאלת המחקר. 

התוכנית שהוצעה הייתה לראיין ראיון עומק פתוח כל אחד מהגברים (שנאתר כמתאימים ושיסכימו להתראיין) על שתי תקופות־פרשיות בחייהם – חוויות המלחמה שלהם במלחמת יום כיפור, ותהליך החזרה בתשובה שעברו. 

בעוד שאלת המחקר המקורית הייתה האם המלחמה הייתה אירוע שגרם לחזרה בתשובה, די מוקדם ביצירת הקשר עם מועמדים למחקר התברר לנו כי חלק מהמרואיינים משיבים בשלילה על רעיון זה. כחוקרות, קיבלנו על עצמנו להתרשם מקיומו של קשר מתוך הסיפור שיסופר. נושאים עיקריים אחרים שחשבנו ללמוד עליהם מהמחקר היו – זיכרונות ולקחים מהמלחמה 50 שנה אחרי התרחשותה, והיבטים שונים של תהליך החזרה בתשובה כשינוי אישי, משפחתי וחברתי, במתכונת תהליך הגירה. 

ייחודיותו של המחקר בתוך שדה הספרות המחקרית שפורסמה על מלחמת יום כיפור ועל החזרה בתשובה, היא בהצגת הנושא בפרספקטיבה של חמישים שנה, אחרי שהמרואיינים עברו כברת דרך משני האירועים המשמעותיים הללו, ויכולים לספר עליהם מתוך ראייה לאחור. כמו כן, אנו מבקשות ללמוד על ההקשרים החברתיים של שני התהליכים ועל הסביבה החברתית של המרואיינים והדינמיקה איתה בתהליך התשובה. 

ביצוע המחקר 

החל מספטמבר 2022 ועד יוני 2023 איתרנו וראיינו 13 גברים שהתאימו להגדרת הקבוצה (לוחמים, חזרו בתשובה). ארבעה מהם שרתו במלחמת יום כיפור כטייסי חיל האויר, והאחרים שירתו בחיילות יבשה שונים. שניים מהם נפלו בשבי במלחמה זו. הם היו בשלבים שונים של השירות הצבאי (סדיר או מילואים). החזרה בתשובה של המרואיינים התרחשה בטווח שבין שנה ל-15 שנים לאחר המלחמה.

חלק הגדול של הריאיונות  התקיימו בבתיהם של המרואיינים – שמתגורררים ברחבי הארץ, מרמת הגולן ועד ירושלים וישובי יהודה. את רובם ראיינו בפעם אחת, ואחדים בפעמיים. חלק מהמרואיינים סיפרו את סיפורם לראשונה בריאיון זה, וחלקם מורגלים לספר אותו בציבור. את הראיונות ביצעה כל אחת משלוש החוקרות. 

כמה מן המרואיינים הפנו אותנו במהלך הריאיון לסרטונים בהם הם סיפרו את חוויותיהם, צפינו בסרטונים אלו על מנת לקבל תמונה נוספת שמשלימה את סיפורם.

ממצאים ראשוניים 

רובם של המרואיינים נכנסו לעומק ובפירוט לחוויות המלחמה. הם העלו זכרונות קשים. מתקבל הרושם שגם אחרי 50 שנה מהווה המלחמה אירוע אישי חזק וחשוב בחייהם, מעצב זהות ותודעה. 

עם זאת, תיאור החזרה בתשובה תופס נפח גדול יותר בסיפורי החיים. הוא גם תהליך נמשך, לעיתים עד היום, ומקיף הרבה יותר היבטים בחיי המספר כאדם בוגר.

בהצגת הקשר בין המלחמה והחזרה בתשובה מצאנו ואריאציות רבות – ממרואיינים שסיפרו כי במהלך המלחמה עצמה הגיעו לאמונה ולהחלטה לחזור בתשובה, ועד אלה שתיארו הופעה של תהליכי החזרה בתשובה מאוחרים בהרבה, ונובעים מגורמים חיוביים, כמו מפגש עם דמות משמעותית או לימוד. או מגורמים שליליים, כמו הרגשת ריקנות, אי יציבות ואי נחת בחיים. 

"לא רק בקרב, באימונים יש מצבים מאוד קשים, אז בוקעת תפילה מתוך הלב ככה, מתפללים, פשוט מתפללים" (אברהם)

בחלק מסיפורי המלחמה שהובאו בראיונות נמצאו ביטויים רבים של הבזקי אמונה או תפילה בשעת הקרב. היו שתיארו או רמזו על חוויות ניסיות של הצלה בלתי מוסברת. זו יכולה להיות כמובן "הבנייה לאחור", תופעה די מוכרת במחקר סיפורי חיים. כלומר מתוך המקום המאמין בו נמצא המספר היום, הוא מתאר את מה שעבר אז בצורה שונה משחווה את הדברים בזמן אמת.   

"היינו צבא של פושעים" (יוסף)

עם כל זאת שחוויות המלחמה של כל אחד מהמספרים אחרות, חלקן התרחשו בגולן וחלקן בחזית הדרום, באוויר או על היבשה, יש הרבה מהמשותף בתיאור ההפתעה, הבלבול וחוויות הקרב (או השבי) הקשות – נושאים שקיבלו הרבה עיסוק ציבורי במהלך השנים. מובעת ביקורת כלפי ההנהגה המדינית ולפעמים מול הפיקוד הצבאי – נושא שכמובן התפתח בשיח הישראלי במהלך השנים.

אחר כך נכנסתי עוד פעם ועוד פעם (לבית הכנסת) עד שלבסוף נכנסתי לעולם של התורה, מזה נכנסתי, מהמנגינות של ליל הסדר… (גרשון)

לעומת זאת תהליכי החזרה בתשובה נבדלים יותר בתיאוריהם בין המספרים, מתהליך פתאומי של הבנה קוגניטיבית, להתפתחות הדרגתית, לפעמים הליכה אחר רב או מפגש מיקרי לכאורה שהוביל לכל התהליך. אחדים תיארו תופעה של מעבר מאורח חיים בלתי יציב ונעדר כיוון לחיים יותר יציבים בתחום המשפחה ובתחום התעסוקה. כולם הביעו שביעות רצון גדולה מאורח החיים שלהם בהווה.  

לצד אירועי המלחמה שהיוו טריגר או מצע לחזרה בתשובה אצל חלק מן המרואיינים, תוארו שלוש קטיגוריות אחרות של אירועים מכוננים שקדמו לתהליך התשובה: חוויות ילדות, אירועים הקשורים בשירות הצבאי שלפני או אחרי המלחמה, ואירועים בחיים האזרחיים הבוגרים.

תכניות להמשך העבודה: עושר החומר שנאסף מוביל אותנו לכוונה לכתוב ספר שייצג את הנושא שנחקר. חלקו הראשון של הספר יהיה נרטיבי, והוא יכלול את שלושה עשר הסיפורים של הלוחמים בזה אחר זה. וחלקו השני יציג תובנות של החוקרות מסיפורים החיים הללו, תוך מבט אינטגרטיבי בין הסיפורים השונים. 

ביוני 2023 התקיים ערב עיון בו הציגו החוקרות ממצאים ראשונים במחקר. לצפייה בערב העיון >  https://www.youtube.com/watch?v=4p2GWmOAgtE&t=40s